שורשי ישראל בפולין - ציונות, גבורה, חסידי אומות העולם

בגטו קרקוב פעל ארגון לוחם יהודי שנשען בין השאר על תנועת „עקיבא" הציונית; חבריו ביצעו פעולות חמושות נגד הכובש. בכיכר גיבורי הגטו עמד בית המרקחת „תחת הנשר" של תדיאוש פנקביץ' - הפולני היחיד שהורשה להישאר ולעבוד בתוך הגטו. הוא סייע ליהודים מסתתרים והוכר כחסיד אומות העולם. כיום שוכן בבית המרקחת מוזיאון.

בנדזין הייתה ממרכזי תנועות הנוער הציוניות באזור זגלמבייה. שרד בה „בית התפילה מזרחי" - בית תפילה של התנועה הציונית-דתית, שנוסד בשלהי המאה ה-19. על הקירות והתקרה נשתמרו ציורי קיר ברוח הציונות: קבר רחל, סמטה ביפו, יד אבשלום, מגן דוד ומחזור מלא של מזלות - אחד משבעה בלבד בפולין. בבנדזין פעלה פרומקה פלוטניצקה, ממנהיגות ההתנגדות, וממנה באה רותקה לסקר, נערה שכתבה יומן מרגש.

יוזף וויקטוריה אולמה מהכפר מרקובה הסתירו בביתם משפחות יהודיות. על כך נרצחו בידי הגרמנים יחד עם ששת ילדיהם ב-24 במרץ 1944. הם הוכרו כחסידי אומות העולם, וב-2023 הוכרזו כברוכים. במרקובה פועל מוזיאון הפולנים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה על שם משפחת אולמה.

יותר מ-7,200 פולנים הוכרו כחסידי אומות העולם - המספר הגבוה ביותר מבין כל האומות. רשימות שמות מלאות, בסדר אלפביתי, מתנהלות בידי מכון יד ושם ופורטל הפולנים חסידי אומות העולם, בשיתוף מוזיאון POLIN.

זמושץ' הרנסאנסית, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הייתה בעלת קהילה יהודית עשירה ובית כנסת רנסאנסי. בה נולדו רוזה לוקסמבורג, מהדמויות החשובות בהגות הפוליטית האירופית, ויצחק לייב פרץ, מקלאסיקוני ספרות היידיש. זמושץ' ממחישה כיצד מעיירות פולין יצאו אנשים שעיצבו את העולם ואת התרבות היהודית.

ב-1943 פרץ מרד גטו ורשה - המרד המזוין הגדול ביותר של יהודים בתקופת השואה - בהנהגת מרדכי אנילביץ' והארגון היהודי הלוחם (אצי"ל/ŻOB). בשטח הגטו לשעבר ניצבת אנדרטת גיבורי הגטו (נתן רפפורט, 1948); כאן כרע ב-1970 הקנצלר וילי ברנדט. מול האנדרטה מתנשא מוזיאון פולין, המספר אלף שנות היסטוריה של יהודי פולין. כאן קבוצות חולקות כבוד ושרות את ההמנון.

בפלונסק נולד ב-1886 דוד בן-גוריון (דוד גרין) - מאבות הציונות, מייסדה וראש הממשלה הראשון של ישראל, שהכריז על עצמאות המדינה ב-14 במאי 1948. פלונסק היא ההתחלה הסמלית של הדרך „מעיירה פולנית למדינת ישראל" - תחנה משמעותית לקבוצות המחפשות את שורשי הריבונות הישראלית.

במאות ה-19 וה-20 הייתה לודז' ממרכזי התעשייה והתרבות היהודית החשובים. סמל עוצמתה הוא ישראל פוזננסקי, „מלך הכותנה", שארמונו ובית החרושת שלו (כיום Manufaktura) עדיין מרשימים בהיקפם. מלודז' היהודית יצאו המשורר יוליאן טובים והפסנתרן הנודע ארתור רובינשטיין.

בית העלמין היהודי בלודז' הוא מהגדולים באירופה. בו ניצב המאוזוליאום המונומנטלי של ישראל פוזננסקי - הנחשב למצבה היהודית הגדולה בעולם. המקום ממחיש את גודלה ועושרה של לודז' היהודית לשעבר.