קברי צדיקים בפולין - מקומות עלייה לרגל

רבי משה בן ישראל איסרליש, המכונה בראשי התיבות רמ"א (בערך 1530 - 1572), היה רבה של קרקוב וראש הישיבה בה, והפוסק המרכזי של יהדות אשכנז. חיבורו „המפה" הוא אוסף הגהות אשכנזיות על „שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו. מאז 1578 כל מהדורות „שולחן ערוך" כוללות את „המפה", ובזכות חיבור זה הפך הספר לקודקס ההלכה המקובל על יהודים בכל העולם.

הרמ"א טמון בבית העלמין רמ"א בקז'ימייז', סמוך לבית הכנסת רמ"א שהקים אביו ברשות המלך זיגמונט השני אוגוסט. קברו הוא היחיד בבית העלמין שלא נחרב במלחמת העולם השנייה. עד היום באים יהודים מכל העולם אל מצבתו ומשאירים „קוויטלעך" - פתקים עם בקשות.

רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק (נפטר 1787), מחבר הספר „נועם אלימלך", היה מאבות החסידות בחלק זה של אירופה ומחנך של דור מנהיגים חסידיים. האוהל שלו בבית העלמין היהודי בלז'נסק (Leżajsk) הוא מאתרי העלייה לרגל החשובים בפולין - ביום היארצייט (כ"א אדר) מגיעים אליו המונים מכל העולם.

רבי יעקב יצחק הורוביץ, המכונה החוזה מלובלין (נפטר 1815), היה מגדולי החסידות המוקדמת בפולין; סביבו התקבץ דור של צדיקים לעתיד. קברו נמצא בבית העלמין היהודי הישן בלובלין ונותר מקום עלייה לרגל, במיוחד ביום היארצייט (ט' באב).

רבי חיים הלברשטאם (1793-1876), המכונה „דברי חיים" על שם חיבוריו, היה רבה של צאנז (נובי סונץ') ומייסד שושלת צאנז - מגדולי התלמודיים, הפוסקים והמקובלים בדורו. משושלתו יצאו שושלות נוספות, ובהן צאנז-קלויזנבורג ובובוב. הוא טמון בנובי סונץ', והאוהל שלו נותר מקום עלייה לרגל. יארצייט: כ"ה בניסן.

רבי יצחק מאיר אלתר (1799-1866), „חידושי הרי"ם", ייסד את שושלת גור - מהשושלות החסידיות הגדולות - והנהיג אותה לאחר פטירת הרבי מקוצק. תלמיד חכם דגול; טמון בגורה קלוואריה, שאליה מגיעים חסידי גור עד היום. יארצייט: כ"ג אדר.

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (1787-1859) היה מן המיוחדים שבמנהיגי החסידות - נודע באמרותיו החדות והבלתי מתפשרות ובחוסר סבלנותו לצביעות. בעשרים שנותיו האחרונות חי בהתבודדות; היה היסוד הרוחני שעליו נבנתה שושלת גור. טמון בקוצק.

רבי שלמה הלברשטאם (נפטר 1905), נכדו של ה„דברי חיים", היה האדמו"ר הראשון לבית בובוב ומייסד השושלת בעיירה בובובה. בובוב היא כיום מן השושלות החסידיות הגדולות בעולם, ובית העלמין היהודי בבובובה, ובו אוהלי האדמו"רים, נותר מקום עלייה לרגל.

רבי דוד בידרמן (בערך 1746-1814), „דוד לעלובר", היה מראשוני מנהיגי החסידות ומייסד שושלת ללוב. הוא טמון בבית העלמין היהודי הישן בללוב (Lelów), באוהל שנבנה מחדש ב-1988 לאחר שנהרס בתקופה הקומוניסטית. אף שקהילת חסידי ללוב עברה לישראל, ביום היארצייט (סוף ינואר / בערך ז' בשבט) עדיין מגיעים עולי רגל מכל העולם - בתפילה, בשירה ובסעודת שבת משותפת.

פשיסחא היא ערש „אסכולת פשיסחא" רבת ההשפעה. טמונים בה שניים ממוריה: „היהודי הקדוש" (רבי יעקב יצחק רבינוביץ), תלמידו של החוזה מלובלין, ורבי שמחה בונים מפשיסחא (בערך 1765-1827) - מגדולי ההוגים היהודים בתקופה הנפוליאונית, שמיזג רציונליזם עם רוחניות חסידית והדגיש אותנטיות ואחריות אישית. אוהליהם בבית העלמין היהודי בפשיסחא נותרו מקומות עלייה לרגל. כאן מתחילה השושלת: פשיסחא ← קוצק ← גור.

אלכסנדרוב (Aleksandrów Łódzki) הייתה מושב שושלת חסידות אלכסנדר - מהגדולות בפולין שבין המלחמות - שאותה ייסד רבי יחיאל דנציגר (נפטר 1894). אוהלי האדמו"רים בבית העלמין היהודי באלכסנדרוב נותרו מקום עלייה לרגל, והעיירה מהווה חוליה מקשרת טבעית ללודז' היהודית.